התקשרו עכשיו
 
072-2595387
 
זהו מספר מקשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
5
6 חוות דעת
 
 
 
 
משלוחים לכל הארץ
 
 
 
אורחות חיים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קטגוריה
מחיר
-
 
 
 
 
 
 

מאמרים

 
 

מהם המדים של היהודי?

 
מסופר על ר' יעקב ישראל גלינסקי זצ''ל שהיה מבחירי הדרשנים ובעלי המוסר מדור שעבר עד לדורנו אנו . בצעירותו הוגלה ר' יעקב לסיביר עם עוד כמאה בחורים וכך ניצל מצפורני הנאצים ימ''ש מכיוון שר' יעקב היה קטן קומה ולא יכל לקחת חלק במטלות מפרכות נתנו לו בסיביר לשטוף ולנקות את החדרים,
בסיביר הוחרמו מהם התפילין וספרי קודש, מלבד לר' יעקב שהיה מחביא את התפילין בתוך כיס מכנסיו וכך היה עובר את הבידוק בלי שירגישו בדבר שהרי גם ככה היה קטן וצנום
וכך בזכות ר' יעקב היו זוכים מידי יום ביומו היהודים לקום עם שחר ולזכות במצוות הנחת תפילין וקריאת שמע.
באותו החדר בו שהה הרב גלינסקי שהה גם קצין רוסי שנזרק לסיביר וכשהיה הרב גלינסקי קם בעוד לילה להתכונן לקראת הנחת התפילין היה רואה את אותו קצין קם, מוציא מתיקו את מדי הקצין שלו עם כל הדרגות לובש אותן בקפידה לאחר מכן מסדר את כל הדרגות אחד אחר י השני בנחת וכאשר היה מסיים היה נעמד ומתחיל למלמל ספק לעצמו ספק בקול מילים כמו: לקפוץ, לעצור, ימין... שמאל..., לעמוד דום, וכו'

כאשר ראה הרב גלינסקי שהדבר חוזר על עצמו דבר יום ביומו ניגש אליו הרב גלינסקי ושאל לפשר הדבר
התמלאו עיניו של הקצין דמעות והחל מספר: הנני קצין רב דרג פיקדתי על עשרות, מאות, ואפי' אלפים של חיילים היה לי כבוד, כסף, תענוגים, ומעמד גבוה אך יום אחד העלילו עליי עלילה שפלה וכך הדיחו אותי מתפקידי ונזרקתי לסיביר.
וכפי שידוע שבסיביר לא רק ששוברים את גופו של האדם אלא בעיקר את רוחו של האדם לכן אני דואג להזכיר לעצמי שאני אינני שייך לכאן בכלל אלא אני קצין גדול ובכיר בעל חשיבות ומעלה
ולכן אני לובש את אותן בגדים כל יום וממלמל לעצמי מילות פקודה כמו בזמנו שהייתי קצין - כדי שאזכור וארגיש שאני במהותי קצין ואיני מושפל ודחוי כמו עכשיו וכך אשמור על עצמי ועל האמת העליונה שבתוכי .

סיים הרב גלינסקי ואמר – גם כאשר יהודי בגלות גם כשהודי מושפל או נמצא בעפר יש משהו אחד שמחזיק אותו ודואג להזכיר לו מי הוא באמת שהרי יהודי כל בוקר מתעטף במדים שלו שהן הטלית והתפילין ועושה אימונים בשביל לא לשכוח שהוא בן של מלך מלכי המלכים הקב''ה וממלמל כמה מילים כמו – ''שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'' ''ה' שפתי תפתח'' וכך הוא זוכר את האמת העליונה שבתוכו ואת העובדה שהוא בנו של מלך מלכי המלכים
 
 
 

שלא יתנתק הקשר

 
מסופר על ר' אליהו לופיאן זצ''ל שפעם בעת הליכתו ברחוב נתקל באדם המחזיק טרנזיסטור דולק ומתוכו בוקע קול ניגש ר' אליהו אל אותו יהודי ושאל בתמיהה ''האם באמת אפשר להפעיל מכשיר זה גם כאשר אינו מחובר לחשמל? כאשר נענה ר' אליהו בחיוב הוסיף ושאל: ומה יקרה במידה ויחסר איזשהו חלק במכשיר? או שמא חוט קטן יתרופף או בורג יחסר? האם גם אז יוכל המכשיר לעבוד כתיקונו ? כאשר השיב לו אותו יהודי בשלילה
אמר ר' אליהו
ומה מכשיר כזה שלא מחובר לשום חשמל יכול לעבוד ואם יחסר לו חלק ואפי' קטן כבר אינו עובד, ק''ו תפילין שפרשיותיהן הנכתבות בקדושה וטהרה עם תגין וכוונות עם קידוש שם ה' אחרי הכנות גדולות ומרובות כמה שפע הן יכולות למשוך לאדם ואיזה חיבור רוחני הן מחברות את האדם אל בוראו אז כל שכן שאם יחסר בהן איזו אות ואפי' יפגם קוצו של יו''ד שהחיבור והשפע יפסק ולא יעבוד !

וזה הזכיר לי סיפור אחר כאשר לפני תקופה לא רחוקה מגיע לחנות יהודי ומבקש להשאיר את התפילין שלו לבדיקה לאחר כמה ימים כאשר אותו יהודי חוזר לקחת את התפילין שלו אני שם לב בדו''ח המחשב שהייתה לו בעיה הפוסלת במילה ''העבודה'' [ ועבדת את ה''עבודה'' הזאת...]
אז אני אומר לו סליחה שאני שואל אבל איך העבודה? הכל בסדר ?
ואז מספר לי אותו יהודי שהוא הביא את התפילין לבדיקה עקב זה שפיטרו אותו מהעבודה …
ולכן חשב לבדוק את התפילין אולי הפיתרון שם.
ואז אני מראה לו את הדו''ח ושבדיוק הייתה לו בעיה במילה את ה''עבודה'' ותוך כדי הבדיקה היא סודרה ועכשיו הכל תקין .. ואז מספר לי אותו יהודי שבאמת אחרי שהביא את התפילין לבדיקה הוא מצא מקום עבודה אחר....
ולא סתם מר''ן בשו''ע כותב: צריך שלא תדבק שום אות בחברתה אלא כל אות תהיה מוקפת גויל.
הגה: ויכתוב כתיבה תמה שלא יחסר אפילו קוצו של יו"ד ויהא מתוייג כהלכתו (טור אורח חיים). ולכתחלה יכתוב כתיבה גסה קצת שלא יהיו נמחקים מהרה וכן מצוה ליפותן מבחוץ ומבפנים (דברי מרדכי):[סימן ל''ב הלכה ד' ]
וכן - צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן: [סימן ל'ב הלכה כ']
כל זה בשביל שלא יתנתק הקשר!
 
 
 
 
 
 

תפילין בצבע ירוק???

 
מסופר על הראשל''צ הרה''ג מרדכי אליהו זצ''ל באחד מביקוריו ברוסיה אשר הייתה ידועה במשך שנים בדיכוי היהדות והמצוות ומכל דבר אשר סממן וריח יהודי נודף ממנו , ולכן גדל שם דור שלא הכיר כל כך את היהדות והמצוות.
ובכן כשהרב הלך לבית הכנסת המקומי לתפילת שחרית הוא שם לב לאחד מן היהודים אשר לידו אשר
מוציא משקית התפילין שלו תפילין בצבע... ירוק!
כמובן שתפילין כאלו פסולות הן שהרי תפילין חייבות להיות בצבע שחור ועשויות מעור הן הבתים, הן הקלף, והרצועות, וכמו שכותב מרן סימן לב סעיף לז:עור הבתים צריך להיות מעור בהמה חיה ועוף טהורים אפילו מנבילה או טרפה שלהם ורשאי לעשות מקלף או מעור שליל. וממשיך שם בסעיף מ:עור הבתים מצוה לעשותו שחור .
התבונן הרב ביהודי, ואז פנה אליו ואמר בנועם: אמורלי יהודי יקר , מהיכן יש לך את התפילין המיוחדות האלה?' הכנתי אותן לבד בביתי ענה האיש, ראיתי שלכולם יש תפילין אז גם אני כמו כל יהודי רציתי זוג תפילין לכן לקחתי אזבסט [סוג של חומר פלסטי אשר מיועד בדרך כלל לבניה] ירוק והכנתי ממנו את בתי התפילין הללו ואף חרטתי עליו את ה - ש' בצדדים כמו שהרב יכול לראות, הוסיף האיש.
ומה לגבי הפרשיות שאל הרב?
אה, בטח! כמובן! הוצאתי את המזוזה שעל הדלת צילמתי את הפרשיה והכנסתי לבית של התפילין בפנים...
הרב חשב לרגע ואז פנה לאיש ואמר – תהיה מוכן לתת לי את התפילין שלך? ואביא לך במקומן אחרות?
למה?! התפילין שלי לא כשרות??... שאל בהיסוס האיש.
חייך הרב ואמר - לריבונו של עולם הייתה יותר נחת מתפילין אלו מאשר כל התפילין שבעולם! ולכן אשמח שזוג תפילין אלו יהיו ברשותי ואביא לך תפילין אחרות במקומן
הסכים היהודי להצעת הרב וכך דאג הרב שהאיש יניח תפילן כשרות מתוך שמחה ובלי לבייש את אותו יהודי שהרי לקב''ה הייתה שמחה גדולה כל כך מהן .
לא כך?...

 
 
 
 
 

''וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך''

 

כותב מרן בשו''ע סימן ל''ב הלכה יט בִּתְחִלַּת (לד)הַכְּתִיבָה יֹאמַר בְּפִיו: אֲנִי כּוֹתֵב לְשֵׁם קְדֻשַּׁת תְּפִלִּין. וּמִלְּבַד זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁכּוֹתֵב אַזְכָּרָה צָרִיךְ לומר שכותבה לְשֵׁם קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם:

כלומר סופר הכותב תפילין צריך לגשת לכתיבה באימה יתרה וכובד ראש שהרי כותב דברי אלוקים חיים ולכן חוץ מזה שבתחילת הכתיבה צריך לומר הסופר: הריני כותב לשם קדושת תפילין שהרי מצוות צריכות כוונה אלא שיש לו להוסיף ולקדש שם את ה' ולומר ''הריני כותב לשם קדושת ה' כל פעם שמגיע לשמות ה' וכבר דנו הפוסקים בדין סופר שקידש רק במחשבה ולא הוציא בפיו.

ומסופר על ר' יעקב אבוחצירא בעל ''האביר יעקב'' בהיותו בעיר מרקש במרוקו חיפש אחר סופר ירא שמים ומומחה בכתיבתו שיכתוב בעבורו תפילין
אמרו לו בני המקום כי יש סופר מומחה וירא שמים והוא הסופר של העיר .
ביקש ר' יעקב את הסופר שיכתוב עבורו תפילין מהודרות בתכלית ההידור ויקדש שם ה' בכוונה רבה ויכוון בהן כוונות רבנו האר''י ז''ל ואל יחוש להוצאות כי מה שיעלה ישלם לו בעין יפה.
והנה התחיל הסופר במלאכתו בדיוק ועמל רב תוך כדי דיוק בכל פרט ופרט והנה קרה ושכח הסופר לכוון באחד משמות ה' בתפילין ורק בסיום הכתיבה נזכר כי לא כיוון בשם ה' ומאחר והטירחה היתה רבה עבורו לכתוב פרשיות חדשות לא אמר לרב כלום

כשקיבל הרב את פרשיות התפילין ראה והנה הכתב יפה מהודר ומשובח אך כשהגיע לאותו שם ה' ששכח הסופר לקדש עמד הרב והתבונן בו הרבה ברוח קודשו ואז אמר לסופר הנכון ששכחת לכוון בשם ה' זה ?
הסופר הודה שאכן שכח לכוון בשם ה' וביקש את מחילת הרב וקיבל עליו לכתוב עבור הרב תפילין חדשות בכוונה יתירה .
מכאן רואים כמה גדולה יקרה וקדושה היא מצוות תפילין וכמה צריך לשים לב שיהיו הבתים, הרצועות, וכמובן פרשיות התפילין מהודרות ויעשו בקדושה ולשמה ורק אז יתקיים במי שמניח תפילין הפסוק: ''וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך''

 
 
 
 
 
 
 
 

תפילין פסולות אך כשרות - האומנם???

 
 
 

יהודי אחד ניגש לאדמו
''ר מחב''ד המוכר יותר כ - הרבי מליובאוויטש זצ''ל להתייעצות וברכה על בעיה מסוימת בחיי היום-יום שלו, לאחר ששטח את צערו תגובת הרבי הייתה: לבדוק את התפילין!
ומדיבור למעשה הלך ומסר את תפיליו לבודק כעבור כמה ימים אומר לו הבודק לא רק שהתפילין כשרות אלא אף הן מהודרות!!
חוזר אותו אדם אל הרבי לאחר הבדיקה ומבקש להתייעץ עימו שוב על אותה בעיה
חוזר הרבי ומדגיש :לבדוק את התפילין.

אותו אדם התפלא אך אמר יכול להיות אולי המגיה לא בדק כראוי ושמא יש אותיות יתרות או חסרות ? אולי נקב?ושמא יש חיסרון בהיקף גויל ?
ומדיבור למעשה העביר שוב את תפיליו למגיה מומחה אחר בתקווה שכבר ימצא את הפסול המדובר.

אך שוב התפילין חוזרות מהבדיקה כשהן מהודרות וללא שום פסול.
וכך בפעם השלישית חוזר אותו אדם אל הרבי ושוב אותה תשובה בפי הרבי – לבדוק את התפילין!

אבל הרב בדקתי כבר פעמיים אצל שני בודקים שונים ולדברי שניהם התפילין מהודרות וללא שום פסול – תינה האיש את צערו בפני הרבי.

תבדוק אצל הסופר שקנית! - סתם הרבי ולא פירש

לאחר חקירה ודרישה אצל הסופר אשר כתב את הפרשיות מסתבר שסופר זה הורגל בכתיבת ספרי תורה אשר בהם אין דין שלא כסדרן כמו שכותב מרן בשו''ע סימן לב סימן כג: אם מצא שחסר אות אחת אין לו תקנה שאם כן היו כתובין שלא כסדרן ופסולין משום דכתיב והיו בהוייתן יהיו
ולכן גם אם גמר הסופר לכתוב יכול הוא לתקן אות או מילה אף לאחר הכתיבה בלי שום בעיה
מה שאין כן בתפילין ומזוזות אם תיקן לאחר כתיבה – פסול!!

ומה היה עושה אותו סופר בכתיבת ספרי תורה היה מדלג על שמות השם ומשאיר את מקומן ריק כדי לכותבן בקדושה ולאחר טבילה במקווה, אומנם בספר תורה אין בעיה הלכתית אבל בתפילין אם אם השאיר שמות השם לסוף התפילין פסולות משום שלא כסידרן.
ואותו סופר משום שהורגל בכתיבת ספרי תורה התעלמה ממנו ההלכה בדין שלא כסידרן אשר שייך בתפילין ומזוזות
ואותן תפילין היו פסולות מלכתחילה והרבי ראה ברוח קודשו את אותו פסול אשר אף אחד אינו יכל לדעת זאת חוץ מהקב''ה ואותו סופר.
סיפור זה יוצא לי לספר לעיתים קרובות כאשר אני רוצה להמחיש עד כמה צריך להיות הסופר אדם ירא שמים בדגש על ירא שמים וכמו כן בקיא ומוסמך!
שהרי אף אחד אינו רוצה לגלות שכל חייו לא הניח תפילין?!
נקודה למחשבה.